לוי נ' המלאכים שלי בע"מ ואח'

פסק דין

הנתבעת 1 הנה חברה המפעילה גן ילדים פרטי ששמו "הגן שלנו" ברחוב בית הדפוס בירושלים (להלן- "הנתבעת" ו/או "הגן").

הנתבע 2, מר דוד עייש (להלן- "הנתבע 2"), הנו מנהל הנתבעת.

התובעת, גב' עמנואל לוי (להלן-"התובעת"), הועסקה אצל הנתבעת בתפקיד של גננת.

התובעת הגישה תביעה זו לפיצוי בשיעור 150% שכר עבור התקופה המזכה בה חלה הגבלת פיטורי עובדת בהריון לפי סעיף 13א לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 (להלן- "חוק עבודת נשים"), פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1958 (להלן- "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה") בגין אפליה מחמת הריון, פיצויי פיטורים ופיצויי הלנתם, פיצויי בגין פיטורים שלא כדין, דמי מחלה, דמי נסיעות, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ופיצוי לפי סעיף 26א' לחוק הגנת השכר.

בד בבד עם תביעה זו הוגשה בקשת התובעת לסעד זמני להחזרתה לעבודה. בקשת התובעת התקבלה בהחלטת בית הדין מיום 13.11.11 שניתנה במעמד הצדדים.

העובדות

התובעת עבדה בגן החל מיום 12.10.09 ועד ליום 5.7.11.

התובעת עבדה בכפיפות למנהל הגן, הנתבע 2 ולאשתו, גב' סברינה עייאש, שבחלק מתקופת עבודת התובעת שימשה כמנהלת הגן יחד עם הנתבע 2.

הצדדים חתמו על הסכם עבודה מיום 21.10.09 המסדיר את תנאי עבודתה של התובעת. הסכם העבודה נחתם בין "הגן שלנו" ו"דוד עייאש" לבין התובעת.

התובעת לא עבדה בין תאריכים 11.8.10 – 3.10.10.

בחודש 10/10 החלה התובעת לימודי ניהול גנים במכללת "אחווה", פעמיים בשבוע בשעות הצהריים. בימי הלימודים התובעת שוחררה מוקדם מעבודתה (בשעה 13:00) בהסכמת הנתבעת.

התובעת שהתה בחל"ת בחודש 12/10 לרגל חתונתה.

לתובעת שולם שכר שעתי, שהועלה מעת לעת. שכרה ההתחלתי בסך 23 ₪ לשעה הועלה ל-27 ₪ לשעה בחודש 1/11, ובחודש 4/11 ל-30 ₪.

בחודש 1/11 קודמה התובעת לתפקיד אחראית התינוקייה בגן (המונה מעל 20 תינוקות). כשלושה חודשים לפני מועד סיום עבודתה הועברה התובעת לכיתת הגן (בה 5-6 ילדים בגילאי שנתיים- שלוש).

בחופשת פסח 2011, שהתה התובעת בחל"ת במשך 3 שבועות מיום 13.4.11 עד ליום 2.5.11.

התובעת הודיעה לנתבעים על הריונה בסוף חודש 05/11.

הנתבעת התקינה מצלמות בשטח הגן, על רקע חשדות שעלו כלפי אחת המטפלות לפיהם היא עובדת במצב של שכרות. אין מחלוקת שעובדת התקנת המצלמות הייתה ידועה לצוות המטפלות, בכללן התובעת וכן להורי ילדי הגן.

ביום 5.7.11 תוכננה להתקיים מסיבת סוף שנה בגן. באותו היום נתבקשה התובעת על ידי גב' עייאש לדאוג לסידור הגן לקראת המסיבה. התובעת לא חשה בטוב בסוף יום העבודה, ושוחררה לביתה על ידי גב' עייאש (בשעה 12:45, כרבע שעה לפני שעת סיום העבודה). מספר שעות לאחר מכן שלח הנתבע 2 לתובעת הודעת SMS ובה ביקורת על תפקודה לאחרונה בעבודתה.

הודעה זו עוררה כעס רב אצל בעלה של התובעת, מר ג'רמי לוי, שביקש לשוחח עם הנתבע 2 ומשלא עלה בידו הדבר, החל להתכתב עימו בהודעות SMS באמצעות מכשיר הטלפון הנייד של התובעת.